אי זקופי הקומה

קטע המדבר על התקדמות אישית ועל כך שחשוב כל כך לא להשוות בין אנשים והישגים.

היה היה אי קטן ושמו “אי זקופי הקומה”.
באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשיית קטיף פירות סגולים
מעצים גבוהים.
תכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה כמובן בצמיחה לגובה
כי ככל שהילד יגבה יותר, כך תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר.
ובכן, בסוף שנת הלימודים מדדו את גובה התלמידים:
אלה שגבהו עפ”י הממוצע – קיבלו ציון ממוצע.
אלה שגבהו מעל הממוצע – קיבלו ציון לשבח.
אלה שלא גבהו מספיק – ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק, שלא התאמצו ושלא היו מונעים למטרה.
כשיצאו הילדים לקטיף:
אלה שהגיעו לגובה העצים עסקו בקטיף הפירות הסגולים
אלה שלא הצליחו להגיע, התחילו להפריע, גם בגלל הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות. בגלל ההפרעות, לא הספיקו לקטוף מספיק פירות.
הלכו לשאול את האיש החכם באי:  מה לעשות?!
הציע החכם:
אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר שאליהם יוכלו להגיע הנמוכים יותר.
אפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו לגובה.
שאלו אנשי האי:  כיצד ניתן ציונים?!
האם ניתן לאלה שקטפו מהעצים הנמוכים כמו מהעצים הגבוהים?
האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם?
אמר האיש החכם:
אההה!!! זו שאלה חשובה!!!
עליכם להחליט החלטה חשובה:
במה אתם מעוניינים בפירות או בציונים?!

ע

ע