שישה עיוורים ופיל על זווית ראיה ונקודת מבט היה היו שישה עיוורים מאינדונזיה שרצו ללמוד מהו פיל כיוון שכולם עיוורים, נדרשו כדי לדעת, למשש במקום לצפות. הראשון ניגש לפיל וכך במקרה קרה, שדווקא בבטן המחוספסת והקשה הוא ניתקל מיד התחיל הוא למלמל בהשתאות הרי זה כמו קיר! השני שאל הניב במקרה הגיע צעק: "הו
הקטע מתייחס לצורך של כל אחד להתקדם בקצב שלו ועל החשיבות שלנו כסביבה לתת לו את המרחב האישי לעשות כך זהו ספור אודות ילד קטן בהודו, שהלך לבקר גורו (איש זקן וחכם). הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו. הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא, שלא בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן ושאל את הגורו:
סיפור האבנים הגדולות/כותב לא ידוע קטע המדבר על ערכים ומקומם בחיינו. יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את
קטע המדבר על התקדמות אישית ועל כך שחשוב כל כך לא להשוות בין אנשים והישגים. היה היה אי קטן ושמו "אי זקופי הקומה". באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשיית קטיף פירות סגולים מעצים גבוהים. תכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה כמובן בצמיחה לגובה כי ככל שהילד יגבה יותר, כך תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר.
זמן לעשרה עניינים/ יאנוש קורצ'ק קטע קצר הממחיש עד כמה חשוב למצוא זמן לכל דבר. קח לך זמן לעבודה – זה המחיר להצלחתך קח לך זמן לחשיבה – זה מחיר הכוח שלך קח לך זמן למשחקים – זה סוד הנעורים שלך קח לך זמן לקריאה – זה בסיס הידע שלך קח לך זמן לשלווה
קטע מאת הסופר הארגנטינאי חורחה דמיאן כשהייתי קטן אהבתי מאוד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים
עשיר גדול היה נוהג לצאת מפעם לפעם לטייל בשוק, לראות מה קורה בקרב העמך. יום אחד לבש את מיטב בגדי המעצבים שלו ונעל את הנעליים החדשות והיוקרתיות שלו ויצא לטייל והנה באמצע השוק, מעשה השטן, נעל ימין נקרעה. מצא העשיר סנדלרייה עלובה ונכנס פנימה, הסנדל לקח את הנעל, חתך הדביק ותפר, העשיר בא לנעול
פעם אחת היתה משימה חשובה, שכולם היה צריך לעשות. לכולם היה ברור שמישהו יעשה זאת. כל אחד יכל לעשות זאת אבל… אף אחד לא עשה זאת. מישהו כעס על כך כי זה היה תפקיד של כולם ולכולם היה הרושם שכל אחד יעשה זאת… אבל אף אחד לא ידע שזה לא יעשה ע"י כולם. בסופו של דבר, מישהו הואשם ע"י כולם שאף אחד לא עשה מה שכל אחד יכל לעשות. אהבתם? את הפעילות הזו,
הפחד העמוק ביותר - נלסון מנדלה הפחד העמוק ביותר שלנו אינו מפני חוסר היכולת. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה. האור, ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות. כל אחד שואל את עצמו מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר ! למעשה, מי אתה
