על בחירה וקבלת החלטות

בעיירה קטנה, לפני מאות שנים, בעל עסק קטן היה חייב סכום כסף גדול לאחד מעשירי העיירה, מלווה בריבית קצוצה. המלווה היה איש מבוגר, לא מושך במיוחד, ושתמיד חשק בביתו הצעירה והחכמה של בעל העסק.

הוא החליט להציע לבעל החוב עסקה שתמחק לחלוטין את החוב. המלכוד היה שבתמורה לחיסול החוב הוא יוכל להתחתן עם בתו.
הצעה זו נתקלה בסירוב מיידי.

ואז, המלווה הציע הצעה: הוא יכניס שתי אבני חצץ קטנות לשק, אחת לבנה ואחת שחורה.
הבת תצטרך להושיט ידה לשק, ולבחור אבן. אם האבן תהיה שחורה, החוב יימחק,  אבל הוא יוכל לשאת אותה לאישתו.
ואם האבן שתוציא תהיה לבנה, החוב יימחק, מבלי שהיא תאלץ להתחתן איתו.

המלווה, הלווה והבת עמדו בשביל הכניסה לביתו המפואר של האיש, והוא התכופף והרים שתי אבנים קטנות.
בעוד הוא אוסף אותן, הבחינה הבת שהאיש הרים שתי אבנים שחורות והכניס את שתיהן לשק!
מייד לאחר מכן, האיש פנה אל הבת, ואמר לה: "כעת תורך לשלוף אבן"

היו לה שלוש אפשרויות פעולה:
הראשונה, לסרב להצעה, ולא לבחור שום אבן שיש בשק.
השניה – לשלוף אבן, בידיעה שהיא תהיה שחורה, ולהקריב את עתידה כדי להעניק לאביה את החופש מהעול הכבד של ההלוואה המפלצתית.
והשלישית, להוציא את שתי האבנים, ולחשוף את מעשה הרמאות.

הבת החכמה בחרה בחשיבה מחוץ לריבוע… או אולי מחוץ לשק…:
היא שלפה מהשק אבן, ולפני שפתחה את היד כדי שיראו,  שמטה אותה "בטעות" אל שביל האבנים ששלושתם עמדו עליו.
ואז אמרה לאיש:
"אוי, אני מצטערת שהפלתי את האבן מבלי שראינו אותה. אבל כעת נוכל להוציא את האבן השניה שיש בתוך השק, וכך נוכל לדעת איזו אבן היתה הראשונה".

לפעמים, הדרך להתגבר על אתגר היא לחשוב על אפשרות נוספת